שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' מונטה ואח'

החלטה

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות אשר הוגשו מטעמם ובהתאם להסכמת הצדדים כי יינתן פסק דין בהתאם לסע' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הנני מחליטה כדלקמן:

בפניי תובענה אשר עניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 22.4.09.

לטענת התובעת, נסע רכב התובעת בכביש סמוך לכפר חב"ד, האט בעקבות עומס כבד ואז פגע בו רכב הנהוג ע"י נתבעת 1 והדפו לעבר מעקה הבטיחות בצד שמאל. לטענת נתבעים 1-2,התאונה אירעה עקב אשמו הבלעדי של נתבע 3 אשר פגע ברכב נתבעת 1 והדפו לעבר רכב התובעת.

נתבעים 3-4 טוענים, כי נתבע 3 נסע אחרי נתבעת 1, כאשר לפתע פגעה נתבעת 1 ברכב התובעת ורק אז פגע נתבע 3 ברכב נתבעת 1, זאת עקב התאונה שאירעה בין נתבעת 1 והתובעת. נטען, כי נתבע 3 הצטרף לתאונה קיימת.

עדת התביעה העידה, כי נסעה לכיוון תל אביב, במסלול השמאלי וכי קצת אחרי שדה התעופה הייתה האטה בתנועה, כאשר שני הנתיבים היו עמוסים בתנועה. עדת התובעת העידה, כי נסעה במהירות של 40-50 קמ"ש כאשר הנהג שלפניה בלם וכי אף היא בלמה ונעצרה מספר סנטימטרים מאחוריו. לאחר מספר שניות הרגישה מכה אחת חזקה, אשר העיפה אותה לעבר מעקה הבטיחות בצד השמאלי, שם נעצרה.

נתבעת 1 העידה, כי נסעה בנתיב השמאלי במהירות של כ-80 קמ"ש וכי עומס התנועה היה בינוני. לפתע, סטה הרכב שלפניה ימינה ועבר לנתיב הימני והרכב שלפניו (רכב התובעת) בלם. נתבעת 1 בלמה אף היא תוך כדי שהיא מטה רכבה ימינה ועצרה אחרי רכב התובעת. לאחר מספר שניות פגע בה נתבע 3 והדף אותה קדימה על רכבה של התובעת.

נתבע 3 העיד, כי נסע בכביש בנתיב השמאלי במהירות של 80-90 קמ"ש, התנועה זרמה כאשר לפתע ראה "פלונטר" של מכוניות, אשר היו במצב עמידה. נתבע 3 העיד כי לחץ מיד על הבלמים. לטענתו, טרם קרות התאונה נתבעת 1 פגעה ברכב התובעת ותוך כדי בלימה, פגע הוא ברכבה של נתבעת 1. לפי עדותו של נתבע 3, עובר לאירוע התאונה, הרכב שלפניו עמדו ישרים.

דיון

התובעת ונתבעת 1 העידו, כי התובעת בלמה את רכבה בפתאומיות, נתבעת 1 הספיקה לבלום רכבה אחרי התובעת מבלי לפגוע בתובעת, תוך שהיא מסיטה רכבה ימינה מתוך כוונה שלא לפגוע ברכב התובעת. שתי הנהגות העידו כי הרגישו מכה אחת בלבד, דבר התומך במסקנה כי המדובר הוא באירוע תאונה אחד במסגרתו הדף נתבע 3 את נתבעת 1 לעבר התובעת. עדותה של נתבעת 1 בדבר סטייתה ימינה עת בלמה מתיישבת היטב עם הנזק אשר נגרם לרכב התובעת, אשר נפגע מאחורה במרכז, כנראה ע"י פינתו השמאלית קדמית של רכב נתבעת 1.

עדותה של נתבעת 1 כי הספיקה לבלום טרם פגעה ברכב התובעת אף מתיישבת עם עדותה כי היה עוד רכב אשר הספיק "לברוח" בינה לבין רכב התובעת, כיוון ש"בריחתו" של הרכב הנוסף פתחה רווח נוסף בינה לבין מכונית התובעת, מה שאיפשר לנתבעת 1 מרחק בלימה נוסף עד למכוניתה של התובעת.

נתבע 3 העיד, כי משהתקרב למקום ראה "פלונטר" וכי ראה את המכוניות עומדות ישר, דהיינו: משהתקרב למקום עובר לתאונה היו המכוניות ממוקמות במיקומן טרם התאונה.

נוכח האמור לעיל הגעתי המסקנה, כי הן התובעת והן נתבעת 1 בלמו את רכביהן נוכח עומס התנועה הפתאומי, בלא שהתנגשו זו בזו. ברם- נתבע 3, אשר הגיע במהירות של 80-90 קמ"ש והאט מאוחר מדי, לא הספיק לבלום בזמן ופגע במכונית נתבעת 1, אשר נהדפה על מכונית התובעת ופגעה בה. מסקנה זו משתלבת עם עדותה של התובעת כי נתבע 3 יצא מן הרכב לאחר התאונה ואמר כי הוא מצטער.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים 3-4 לשלם לתובעת הסכומים כדלקמן:

15,126₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

שכר העדה בסך 300 ₪.

שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪

התביעה כנגד נתבעות 1-2 נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: